האמת על מזרונים

אני חיפשתי לקנות מזרון ורציתי לנפץ לכם מיתוסים על מזרונים.

מזרון קשה הוא הכי טוב לגב- ממש לא נכון, מזרון קשה טוב לגב של ההורים שלי, כי זה נוח להם, לי זה ממש לא נוח, מה שלא נוח לא קונים. אחד הדברים הכי חשובים במזרון שהוא יהיה נוח, מי שממליץ לכם על מזרון קשה כנראה שזה פשוט נוח לו, ומה שנוח לו, לא חייב להיות נוח לכם.

מומלץ על ידי הרופאים- מכירים את הסיסמא הזאת? שהמוכר מנסה למכור לכם? מה זה מומלץ על ידי הרופאים? זה הרופאים שלי? הם מכירים את הבעיות כבר שלי? אני טופלתי אצלם? כנראה שלא.

אני מאמין במזרון הזה אז אני נותן לך אחריות ל 3 שנים. אתה? ספציפית אתה המוכר נותן לי אחריות? כאילו אם יש לי בעיה במזרון אני בא אליך הביתה? אחריות של מזרונים מקבלים מהיצרן, אם זה מזרון איכותי תקבלו אחריות גם לעשר שנים, אם זה מזרון זול תקבלו אחריות לשנה.

יש לי כזה בבית- מכירים המוכרים האלה שיש להם את מה שיש לחנות להציע אצלם בבית? אני רוצה לבוא למוכר הזה הביתה ולראות שיש לו כזה בבית. גם תעשו ניסוי תבואו עם עוד זוג חברים לחנות ותגלו שלמוכר יש לפחות 3 סוגי מזרונים בבית, הוא ואשתו מחליפים מזרונים באופן קבוע כל יום שישי יחד עם המצעים.



אז אל תפלו לסיסמאות תקנו מה שנוח לכם.

מזרון וחיית מחמד

לבחור מזרון זה כמו לבחור חיית מחמד, אתה רוצה מזרון נוח שתתחבר אליו, שיתאים לחדר, למיטה, אתה רוצה שהמזרון יאריך ימים, אבל לפעמים יש מזרונים שמגעים אליך ממשפחה או חברים שנייה לפני שהם נזרקו לרחוב, אתה לוקח אותם כי אתה צריך כרגע מזרון בחיים שלך, ועם הזמן אתה לומד להתרגל אליו. שאתה צריך להחליף לחדש פתאום אף מזרון לא מתאים למלא את החלל שנוצר, אף אחד לא נוח לך כמו המזרון הישן שהיה לך.

אני איבדתי את הכלב שלי בגלל קסאם שנפל על הבית שלי, הייתי גר בקיבוץ ליד שדרות כי למדתי במכללה קרובה, תמיד שהיינו בלימודים והיה נפילות של קסאמים פחדנו שהקסאם יפול על הבית שלנו, ואז ביום הביר אחד זה קרה, נפל לי קסאם על הבית, הכלב שלי פיצ'ו נהרג, הבית שלי נהרס, החדר וחצי שלי שהכילו את כל החיים שלי באותה תקופה, מיטה, מזרון, מחשב טלווזיה, והכי חשוב פיצ'ו שהיה החבר הכי נאמן שלי, את פיצ'ו קיבלתי עם הבית, מי שגרה שם לפני, השאירה אותו כי היא עברה לירושלים ולא יכלה להעביר את הכלב איתה, בהתחלה פיצ'ו היה בדיכאון כמה ימים, אבל אחרי שבוע כבר היינו חברים הכי טובים, הוא היה קופץ עליי מגעגועים שהייתי חוזר מהלימודים, היה יושב לידי על הספה ורואה טלווזיה, היינו אוכלים ארוחות ערב ביחד, עשינו טיולים ארוכים בקיבוץ, יוצאים יחד לפאב בקיבוץ. ותאום פיצ'ו אינו איתי יותר, ואין אף כלב שימלא לי את החלל. אבל אז מצאתי את צ'אי, כלבה חמודה מעורבת שהסתובבה לבדה ברחובות העיר שדרות, היא נראה עצובה ומבולבלת אז לקחתי אותה אלי, לדירה החדשה שלי, את צ'אי לא השארתי לבד לרגע, לקחתי אותה איתי ללימודים, ושעברתי דירה לת"א היא נשארה איתי.

מזרון זה מובן מאליו

איזה בעסה זה שמשהו חיוני בבית מתקלקל, לדוגמא שפתאום הטלוויזיה היחידה בבית שובקת חיים, או שאין כבלים או אינטרנט בגלל תקלה אזורית. הדברים באלו שמפרים את שיגרת חיינו הנוחה תמיד מציקים.

אבל מה עושים שמשהו כמו מזרון נהרס? זה קרה לי לא מזמן, אני יושב במיטה, ומרגיש דקירה כואבת בגב.

מסתבר שהקפיץ יצא מהמקום, וזהו אי אפשר לישון על המזרון הזה יותר, 9 בערב, אין איפה להשיג מזרונים בשעה כזו הכל כבר סגור.



נאלצתי לבלות את הלילה על הספה, קמתי כולי תפוס ומזיע (ספת עור), נדבקתי לספה במהלך הלילה, לא הצלחתי להירדם, ועד שכבר הצלחתי קמתי אולי כל שעה בלילה. פתאום שאין לך משהו שאתה כל כך רגיל אליו כמו מזרון ומיטה, אתה מתחיל להעריך, כמו בכל תחום בחיים ובזוגיות בפרט. הייתה לי חברה מדהימה, לפני שנתיים, היינו יחד 5 שנים ואני כמו כל דבר בחיים לקחתי אותה כמובן מאליו, שהיא אמרה לי את זה לא הבנתי למה היא מתכוונת עד שיום אחד, בלי התראה או ריב קודם היא ארזה תיק ועזבה את הבית, יומיים אחרי חזרתי הביתה ולא היה זכר אליה, היא אספה את כל הדברים שלה והלכה שהייתי בעבודה, לא ענתה לטלפונים וחסמה אותי בפייסבוק. רק אחרי שבועיים בלעדיה הבנתי כמה היא חסרה לי וכמה היא הייתה חלק משמעותי בחיים שלי, אבל היה מאוחר מדי.

הוא רק הציע לי מזרון

אני חייבת חבר, אני מרגישה בודדה.. טוב לא בדיוק בודדה אלא יותר לבד, אני תמיד מוקפת חברים, כל ערב אני יוצאת, אני עובדת והיום שלי מלא, אבל שאני מגיעה הביתה רק הכלב קופץ עליי משמחה, אני רוצה בן זוג שאוכל לחלוק איתו איך היה היום שלי, ולשמוע איך היה היום שלו, ובמקום לצאת כל ערב כדי לא להרגיש את הלבד הזה נשב יחד בסלון נראה סרט ונאכל פיצה.. גם זה קשה לגור לבד, אם יש לי סתימה בכיור אני צריכה לטפל בזה, או אם יש ג'וק מגעיל, אני צריכה להרוג אותו.. לבד.

אני שוכבת במיטה עם הלפטופ, מדברת עם עוד בחור שברור שכל מה שהוא רוצה זה להשכיב אותי.. ופתאום אני מרגישה דקירה בגב, מסתכלת וזה קפיץ יוצא מתוך המזרון?!@ מהה.. איך אני אשן, הבחור בצ'אט שואל איפה נעלמתי.. אמרתי לו שנקרע לי המזרון.. הוא כמובן הציע שאני אבוא לישון אצלו.. ממש חי בסרט!

הלכתי לישון על הספה, בבוקר התקשרתי לעבודה אמרתי שאני לא אגיע כי נתפס לי הגב ולא ישנתי כל הלילה (אגב זה נכון לא ישנתי כל הלילה ונתפס לי הגב). ובבוקר להלכתי לחנות של מזרונים מול הבית שלי, בטח יקר שם ממש אבל אין לי ברירה אני חייבת מזרון חדש.

נכנסתי לחנות.. והמוכר מוכר לי מאיפשהו.. הוא מסתכל עליי ואומר לי היי את מהפייסבוק אתמול.. אוי נו זה ההוא מאתמול.

למה לא באת לישון אצלי? יש לי את החדר של השותף שלי, לפחות שם יש מזרון נוח ולא היית צריכה לישון כמו מסכנה על הספה.

מזרון נקי אחרי יום ארוך

יום עבודה ארוך ומפרך, אני עובדת כמתכנתת בחברת היי טק ברמת גן, אני מתחילה את היום שלי ב 9:00 ואני לא יודעת מתי אסיים אותו, לרוב אני מסיימת בסביבות 7 או 8 בערב, אבל יש גם ימים שאני מסיימת ב 10-12 בלילה.

היום זה יום ארוך, יש מלא תקלות, וזה יום א' אחרי סופ"ש ארוך בגלל יום העצמאות וגשר שנתנו לנו מהעבודה ביום ה' כלומר מיום שני לא היינו בעבודה, כמעט שבוע.. אז העבודה הצטברה וכנראה זה הולך להיות שבוע קשה וארוך..

השעה 22:00 אני יוצאת מהעבודה, עולה על האוטובוס לתל אביב בדרך לבית שלי.. למיטה, מזרון, כרית.. אני הולכת לכיוון הבית, וכל הרחוב עמוס באנשים הפאבים מלאים, ואז אני רואה את דורון, חבר טוב שלי, קורא לי.. בואי שבי קצת שתי בירה, אמרתי לו שאני עייפה גמורה, אבל הוא שכנע אותי.. שאני צריכה קצת ליהנות, אז טוב אני אשאר לבירה.. ממול הפאב אני רואה חנות של מזרונים, אני צוללת במחשבות של איך אני מגיעה הביתה מתקלחת ונכנסת למיטה..

סיימתי את הבירה ואני צועדת הביתה פותחת את הדלת מדליקה את הדוד, פותחת את המקרר.. אן כלום, מתקשרת לפיצה.. נכנסת לחדר שינה.. רגע, הדלת פתוחה? אני תמיד סוגרת אותה שצ'ופי (הכלב שלי) לא יכנס, כל החדר ריח של פיפי.. צ'ופי מתחבא מתחת למיטה.. מזרון רטוב.. ומסריח מפיפי..



טוב מסכן היה כל היום לבד.. עשה לי דווקא.. בכוחותיי האחרונים אני מורידה את המצעים, מזל שהשמיכה לא רטובה.. מנקה את הכתם פיפי הופכת את המזרון, שמה מצעים חדשים, מתקלחת.. אוכלת פיצה והולכת לישון כבר 1:30 בלילה.